כבר כמה עשרות שנים נמצא מעמדו של מוסד הנישואין בכלל ובמדינת ישראל בפרט, בדגש על נישואין דתיים אורתודוכסיים, במגמת האטה מסוימת.
כך לדוגמה, בוחרים זוגות לא מעטים ב”זוגיות חלופית” כגון נישואין אזרחיים בחו”ל ניהול מכרעת יחסים זוגית ללא נישואין, המוכרת לנו כמוסד “ידועים בציבור”.
בעבר הייתה קיימת העדפה ברורה לזוגות נשואים על פני אלו הידועים בציבור, בכל הנוגע לזכויות ממוניות. אולם אט אט מגמה זו השתנתה וזכויותיהם של זוגות ידועים בציבור הוכרו בזו אחר זו, בתחילה ע”י בית המשפט העליון במספר פסקי דין, ובהמשך אף במסגרת החוק. כך לדוגמה בני זוג ידועים בציבור זכאים לרשת את בני זוגם, ילדיהם של בני זוג ידועים בציבור זכאים למזונות במקרה של פרידה, בני זוג ידועים בציבור זכאים לזכויות פיננסיות שונות אשר נצברו ע”י בן הזוג האחר וכדומה.
אולם מה הדין כאשר בני זוג ידועים בציבור נפרדים? האם זכאית האישה למזונות כפי שזכאית אישה נשואה?
התשובה לכך מעניינת מאוד מאחר וקיימים מספר הבדלים בסוגיה זו בין זוגות נשואים לאלו הידועים בציבור. כאשר המדובר בזוגות נשואים – האישה זכאית למזונות אישה כל זמן שלא פקעו הנישואין (בכפוף לכך שלא עברה על אחת העילות אשר שוללות ממנה את זכותה זו), כלומר ברגע שהזוג התגרש – האישה לא זכאית למזונות אישה. לעומת זאת כאשר המדובר בזוגות ידועים בציבור – האישה לא זכאית כלל למזונות אישה.
מדוע כך הדבר?
מאחר ובמדינת ישראל החיוב במזונות נובע מהדין האישי של כל אחד (הדין הדתי), ע”פ דין זה בעל חייב לזון את אשתו. אך הדבר לא תופס על זוגות ידועים בציבור שכן הם אינם נשואים ועל כן הדין הדתי, האישי, לא חל עליהם. משמעות הדבר הוא שבמקרה של ידועים בציבור, בן זוג אחד יכול פשוט לקום וללכת ביום בהיר אחד, ולהותיר את בן הזוג השני בלא כלום. לכן קבע ביהמ”ש העליון הלכה הקובעת כי במקרה בו בן זוג אחד עזב בפתאומיות ובאופן חד צדדי את בן הזוג האחר – עליו לשלם לבן הזוג האחר “דמי הסתגלות” או בשמו האחר “מזונות משקמים” על מנת שאותו בן זוג יוכל להסתגל למציאות החדשה.
הבדל ראשון – הוא מועד תשלום המזונות. במקרה של זוגות נשואים, הבעל חייב לשלם לאישה דמי מזונות כל זמן שהם נשואים, וזאת אף אם הם נמצאים בעיצומו של הסכסוך, והחיוב מסתיים כאשר ניתן גט. לעומת זאת, במקרה של ידועים בציבור – החיוב חל רק מרגע הפרידה.
הבדל שני – בא לידי ביטוי בתנאים אשר צריכים להתקיים בשני המקרים. בעוד המדובר בזוגות נשואים – כל זמן שהאישה לא פעלה בדרך שיש בה כדי לשלול ממנה את מזונותיה (לדוגמה: בגדה בבעל, עזבה את בית הצדדים וכו’) חייב הבעל לשלם את דמי המזונות ללא כל תנאי. כאשר המדובר בזוגות ידועים בציבור צריכים להתקיים מספר תנאים: תנאי ראשון הוא כי הבעל עזב בפתאומיות ובאופן חד צדדי את האישה. תנאי שני הוא כי האישה הייתה תלויה בגבר ברמה כזו שעזיבתו הפתאומית מותירה אותה חסרת כל. תנאי שלישי הוא כי התשלום יחל רק מרגע הפרידה.
הבדל שלישי – הוא מקור החיוב: כאשר מדובר במזונות אישה, מקור החיוב הוא הדין הדתי – בנוגע ליהודים – התורה וההלכה. כאשר המדובר בזוגות ידועים בציבור – מקור החיוב הוא הדין האזרחי – דיני החוזים.
אם כן ניתן לראות כי על מנת שאשה נשואה תקבל דמי מזונות, עליה להישאר נשואה. לעומת זאת כדי שידועה בציבור תקבל דמי מזונות – עליה לחדול להיות זוגתו של בן זוגה כתוצאה מכך שבן הזוג עזב אותה בפתאומיות ובאופן חד צדדי, ולשם כך עליה להיוותר חסרת כל.
לסיכום, בחרו לכם/ן את מערכת היחסים המתאימה ביותר עבורכם, ושמרו על המכנה המשותף העיקרי הן לזוגות נשואים והן לידועים בציבור – אהבה.
