עורך דין צבי זף דיני משפחה וירושה

נייד: 050-7761524

משרד: 03-613-2339

מגדל ב.ס.ר. 4, רח’ מצדה 7 בני ברק

נייד: 050-7761524

משרד: 03-613-2339

מגדל ב.ס.ר. 4

רח’ מצדה 7 בני ברק

ידועים בציבור

משרדנו מתמחה כהתמחות מיוחדת בכל הנוגע ליחסיהם הממוניים והמשפטיים האחרים של זוגות ידועים בציבור.

בעת האחרונה הפכה תופעת הידועים בציבור תופעה נפוצה בישראל, כאשר זוגות רבים בוחרים לנהל חיי משפחה, להביא ילדים לעולם, לצבור נכסים וכו’, אך כל זאת בלי למסד את מערכת היחסים ובלי להינשא.

ברגע שזוג בוחר לא להינשא, לא חלים עליו כללי חלוקת הרכוש של זוגות נשואים, ולמעשה חלים עליו כללים שונים לגביהם נפרט כאן בהמשך.

כמובן, זוג ידועים בציבור רשאים לחתום על הסכם ממון או הסכם חיים משותפים בו הם מבהירים כוונותיהם זה כלפי זה ומסדירים את מערכת היחסים הממונית ביניהם. אם חותמים על הסכם כזה – יש בכך למנוע מחלוקות בעיקר במצבים של פרידה. הסכם ממון כזה יכול שייחתם בתחילת הדרך עם היווצרות הקשר הזוגי, אך יכול גם להיחתם במהלך חיי הזוגיות (אפילו בחלוף מספר שנים) כאשר למשל ובין היתר נצברים לבני הזוג נכסים והם אינם רוצים להותיר סימני שאלה לגבי הבעלות בנכסים אלו. ואכן במסגרת הסכם הממון רשאים הצדדים להסדיר את מערכת היחסים הממונית ביניהם כפי רצונם ובחירתם: לקבוע מערכת יחסים של שיתוף רכושי, או מערכת יחסים של הפרדה רכושית, ולעיתים מערכת במסגרתה חלק מהרכוש משותף וחלק מהרכוש נפרד.

ההתמודדות המשפטית המרכזית בין ידועים בציבור פורצת כאשר מערכת היחסים עולה על שרטון לאחר שנות זוגיות ממושכות ובמצבים בהם לא נחתם הסכם ממון, שאז לעיתים בני הזוג מבקשים להיפרד אך יש בינהם מחלוקת גם לגבי מהות היחסים (כלומר האם הינם “ידועים בציבור” על כל המשתמע מכך או רק “חברים” שהלכות הידועים בציבור לא חלים עליהם) וגם לגבי הבעלות על הרכוש שנצבר. לעיתים עולה גם שאלת מזונות לידוע בציבור.

ככלל, במקרה של מחלוקת יבחן ביהמ”ש ראשית האם הזוג שבפניו בא תחת הקריטריונים של ידועים בציבור. ביהמ”ש יבדוק האם מדובר בבני זוג שהחליטו לקשור את גורלם האחד בשני, לקיים אורח חיים משותף במשק בית משותף כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין, אך מטעמים שונים, בין מבחירה ובין שלא, לא מיסדו את הקשר ביניהם באופן פורמלי.

ביהמ”ש העליון הציב שני תנאי סף אשר שזורים זה בזה לקיומה של מערכת יחסים שכזו: “חיי משפחה” ו”ניהול משק בית משותף”. תנאים אלו הם תנאים מהותיים ושאלת קיומם של תנאים אלה נבחנת ע”י ביהמ”ש על פי קריטריונים סובייקטיביים, כלומר: כיצד ראו בני הזוג עצמם את מערכת היחסים ביניהם. רק אם ביהמ”ש משתכנע כי לפניו זוג שניתן להגדירו כ “ידועים בציבור”, רק אז נבחנת מערכת היחסים הממונית והדרישות הממוניות.

באשר לתנאי של “קיום חיי משפחה”, בית המשפט בודק קיומה של מערכת חיים אינטימית כמו בין בעל ואישה המושתתת על יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות באופן שמראה שבני הזוג קשרו את גורלם זה בזה. באשר לתנאי השני של “ניהול משק בית משותף” – בית המשפט בודק האם היה שיתוף במקום המגורים, כולל פעילויות משותפות בסיסיות של אכילה, שתיה, לינה, הלבשה, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו.

במידה ובית המשפט מגיע למסקנה כי לפניו זוג ידועים בציבור, רשאי הוא לפנות ולדון הן בתביעת מזונות והן בתביעה לחלוקת רכוש.

מזונות לידועה בציבור:

אשה רשאית להגיש נגד הידוע בציבור שלה תביעה למזונותיה. תביעה מעין זו רלבנטית בעיקר למצבים בהם קיים פער משמעותי ביכולת הכלכלית בין הגבר והאשה, וקיימת תלות כלכלית של האשה בגבר, ובמיוחד אצל זוגות בהם הגבר לבדו היה אחרי על פרנסת המשפחה באופן שהאשה למשל כלל לא עבדה ושימשה כעקרת בית או טיפלה בילדי הצדדים. קרע פתאומי במערכת היחסים עלול להוביל למעין אלימות כלכלית או “סגירת הברזים” הפיננסיים מהם נהנתה האשה עד פרוץ הקרע, ובמקרים כאלה יטו בתי המשפט לפסוק ראשית מזונות זמניים לידועה בציבור, וזאת על מנת לשמר לאשה את רמת החיים לה התרגלה, לא להותיר את האשה בפני שוקת שבורה ולמנוע ממנה מצב בו באופן פתאומי אינה יכולה לכלכל את עצמה ולהתפרנס. ביהמ”ש יפסוק בד”כ מזונות זמניים לאשה כ”עזרה ראשונה”. באשר להמשך הדרך, הלכות המזונות שונות מהלכות של מזונות לאשה נשואה: בניגוד למזונות הנפסקים לאשה נשואה, אשר מסתיימים עם סידור הגט בין הצדדים, דווקא מזונות לידועה בציבור זוכים להתייחסות אחרת, ובד”כ יפסוק אותם ביהמ”ש לתקופה קצובה (בד”כ כ 24-36 חודשים לאחר הפירוד) וזאת על מנת לאפשר לאשה לשקם את יכולותיה הכלכליות ולשוב לפרנס את עצמה מיגיע כפיה (בשל כך מכונים לעתים מזונות אלו לידועה בציבור בשם – “מזונות משקמים”).

מחלוקות בענין חלוקת רכוש בין ידועים בציבור

רוב המשפטים המתנהלים בבתי המשפט השונים במקרה של פרידה בני זוג שלא היו נשואים והוגדרו כידועים בציבור, מתנהלים סביב הרכוש שנצבר. והמחלוקות עולות וגדלות ככל שנצבר רכוש רב יותר, בין אם מדובר ברכישת נכס מגורים עבור המשפחה, נכסי מקרקעין להשקעה, נכסים מסחריים ונכסים אחרים. כמובן, במידה והנכסים נרכשים באופן שנרשמים על שם שני בני הזוג בחלקים שווים, המחלוקת פחותה יותר שכן עצם הרישום מלמד על כוונת שיתוף בנכסים. מנגד, המאבקים המשמעותיים מתרחשים כאשר נכסים מסויימים או חשבונות בנק מסויימים נרשמים רק על שם בן זוג אחד, שאז אותו בן זוג טוען לבעלות מלאה על הרכוש בעת פרידה, בה בשעה שבן הזוג השני טוען לבעלות משותפת אגב טענה בין היתר כי הרישום על שם בן זוג אחד נעשה מטעמי נוחות או טעמיי מיסוי או טעמים אחרים. במצבים אלה של מחלוקת נקבע בפסיקתו של ביהמ”ש העליון כי ההכרה ברכוש כמשותף איננה אוטומאטית, וכי על בן הזוג הטוען לשיתוף להוכיח כוונת שיתוף של הצדדים ברכוש שנצבר.
במצבים כאלה מתפתחת מערכה בביהמ”ש כאשר על הטוען שיתוף להוכיח בביהמ”ש מספר פרמטרים אשר אם יוכיח אותם יוכל לשכנע את ביהמ”ש בכוונת השיתוף. כמובן, בן הזוג השני אשר טוען להיעדר שיתוף ברכוש רשאי להוכיח טענותיו ואו אז רשאי יהיה ביהמ”ש לקבוע כי לא היה שיתוף ברכוש, בכולו או במקצתו.

ביהמ”ש העליון במספר פסקי דין פרסם את הפרמטרים השונים שעל ביהמ”ש לבחון בבואו להחליט האם היתה כוונת שיתוף אם לאו, ואלו הם:

ראשית נפסק כי תהיה נטייה לייחס רכוש באופן שווה לשני הצדדים, במידה ומדובר בנכסים המשמשים את שני בני הזוג בחייהם היומיומיים, או שנרכשו של ידי שניהם במשותף.

באשר לשאר הנכסים, בית המשפט דורש ראייה נוספת כלשהי שתעיד על כוונת שיתוף בנכסים.

בין הפרמטרים המסייעים לבית המשפט לבחון האם קיימת כוונת שיתוף, ניתן למנות את:

  • משך הקשר ואורך תקופת החיים המשותפים;
  • האם זהו קשר זוגי ראשון של הצדדים
  • האם נולדו לצדדים ילדים
  • דפוסי העבודה של הצדדים וקיומה של תלות כלכלית;
  • מצגים אקטיביים של בן הזוג בנוגע לשיתוף בנכסים
  • מידת השיתוף בהשגת מקורות הפרנסה וההכנסה (כגון ניהול עסק משותף, מיזם משותף וכו’)
  • מקורות המימון של הנכסים שבמחלוקת, עיתוי רכישתם ומהותם
  • עוד ניתן להסתמך בין היתר על השקעה כספית בנכס .
  • לעניין נכסים עסקיים, יש לבחון את טיב הנכס ואת אופן ההסדרה שלו בהשוואה לגמישות הנוהגת בנכסים “משפחתיים”

הפסיקה מבחינה בין שיתוף בדירת מגורים לעומת שיתוף בנכסים אחרים, לרבות נכסים עסקיים, כאשר דירת המגורים הוכרה כ”גולת הכותרת” של השיתוף בהיותה נכס משפחתי מובהק. לפיכך, יהיה קל יותר לבין הזוג הטוען לשיתוף לזכות במחצית הנכס, שכן מדובר בנכס העיקרי של המשפחה.

שיקול נוסף ששוקל בית המשפט הוא השיקול של תום הלב. בית המשפט קובע שההתנהגות של הצדדים צריכה להיעשות ביושר ובהגינות, וקיים דגש על הגנה של צדדים חלשים במשפח, הוגנות, שיוויון, צדק, הסתמכות ועוד.

הנה כי כן רואים אנו שלבתי המשפט לענייני משפחה הוקנתה סמכות וגמישות דיונית לבחון את טענותיהם של ידועים בציבור, באופן שהתוצאה יכולה להיות קביעת שיתוף רכושי, או הפרדה רכושית, ולעיתים גם וגם: למשל יכול ובסופו של יום יקבע ביהמ”ש כי דירת מגורים ששימה את בני הזוג ונרשמה רק על שם הגבר, תחולק בחלקים שווים בינו לבין האשה ומנגד חברות ועסקים שפיתח הגבר במרוצת חיי הזוגיות דווקא לא יחולקו.

נדרשת מומחיות מיוחדת לטפל בתיקים של ידועים בציבור ומשרדנו התמחה בכך ב 22 השנים האחרונות, נשמח לעמוד לעזר בתחום זה של ידועים בציבור.